וצים לבנות פרגולה? לסגור מרפסת? להתקין אנטנה? לגדר חצר? האם צריך לקבל היתר? הדין קבע מסלול מהיר ופשוט יחסית לקבלת היתר לסוג עבודות כאלה. מדובר בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), תשס"ג- 2003 .
"עבודה מצומצמת"- הגדרה
עבודה מצומצמת היא בניה בבניין קיים או ליד בניין קיים של אחת או יותר מהתוספות המפורטות בחוק, אלא אם כן היא משנה אלמנטים של שלד הבניין, או פוגעת במערכות הבניין או בבטיחותו. למעשה אלו הן פעולות בניה "קטנות", אשר אינן מהוות תוספת שטח.
לעיתים תשמעו עוסקים בענף שמדברים על פטור מהיתר בניה לעבודות מסוג זה. זוהי לא שגיאה אבל זה מטעה. אמנם עבודות כאלה פטורות מההליך הרגיל של בקשה לקבלת היתר בניה, הליך שמחייב ליווי והכנת חומר נילווה ע"י אנשי מקצוע וכו'. אבל הפטור אינו מאפשר לבנות ללא כל הליך מוקדם של קבלת היתר.
מה נחשב כ"עבודה מצומצמת"?
הדין כאמור קובע רשימת פעולות בניה הנכללות תחת ההגדרה של עבודה מצומצמת:
•
התקנת תורן לאנטנת טלוויזיה או רדיו- כאשר המדובר באנטנות סטנדרטיות הדורשות הצגת חישוב סטטי ואחריות מהנדס ליציבותן;
•
התקנת אנטנת צלחת, מובילים לקווי זינה או קווי זינה למיתקן תקשורת- כאשר המדובר במתקן חריג בגודלו הטעון אמצעי בטיחות הנדסיים;
•
הצבת דוד שמש;
•
סגירת מרפסת בתריסים- לתשומת לבכם אין הכוונה לסגירת מרפסת בקיר קשיח מבלוקים וכיו"ב. שינוי שכזה כרוך בהגשת בקשה רגילה להיתר;
•
התקנת מיתקן הסקה בדירה כהגדרתו בתקנות הבניה- המדובר בתנור הסקה דירתי, ארובה, צנרת ומתקן לדלק נוזלי לתנור הסקה דירתי;
•
התקנת מיתקן גז במכל נייח;
•
בניית גדר שצדה הגבוה ביותר אינו עולה על 1.50 מטר;
•
התקנת מצללה (פרגולה)- התקנה מגדירה פרגולה כמבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו;
•
התקנת סוכך עונתי- הכוונה למתקן העשוי חומרים קלים, המגן על היושבים במסעדה או בית קפה בתקופת החורף;
•
ביצוע שיפור הנגישות לבנין ובתוכו- הכוונה להתאמה של דרכי גישה, הכשרת משטח חניה, התקנת מדרגות, הקמת כבש גישה , התקנת מעלון והתאמת מעברים לאנשים בעלי מוגבלויות;
•
בניית מתקנים לפינוי אשפה- המדובר במבנים של ממש הטעונים היתר;
•
התקנת מערכת טיהור אויר או מיזוג אויר.
בנוסף יצויין כי ביצוע שינויים פנימיים שלא יוצרים שינוי במערכות הבניין ולא משנים את החזיתות שלו יכולים להיכלל ברשימה לעיל, כל עוד אינם עומדים בסתירה לתקנות התכנון והבניה ושאינם דורשים מעורבות מהנדס.
פיצול יחידת מגורים לשתיים או שלוש יחידות – למרות שהיא בגדר שינוי פנימי – היא עדיין מחייבת היתר בניה של ממש.
עוד חשוב לציין כי מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה יהא רשאי לפטור עבודה מצומצמת מהרשימה לעיל מטעמים מיוחדים, לאחר ששוכנע כי אין במתן הפטור כדי לפגוע בבטיחות, בביטחון או בבריאות משתמשי הבניין והציבור.
מהו ההליך הנדרש לקבלת ההיתר?
ההליך כאמור הוא יחסית מהיר ופשוט והרציונאל הוא לעודד ביצוע עבודות בניה מסוימות, שהינן פשוטות ונפוצות בתכליתן, באמצעות היתר בניה כחוק ולא באופן עצמאי וללא ביקורת הגורמים המוסמכים והמקצועיים בועדה המקומית לתכנון ולבניה.
מסיבה זו ניתן לבקש גם היתר בדיעבד, לאחר ביצוע העבודה, וזאת כדי לא להיחשב בעצם "עברייני בניה" אשר ניתן לנקוט נגדם הליכים משפטיים. זהו סיכון שאיני ממליץ עליו אבל אני מזכיר זאת למען השלמת התמונה.
בשל כך, כל שצריך לעשות הוא למלא טופס בקשה להיתר לעבודה מצומצמת בשלושה עותקים ולצרף לבקשה, לפי דרישת מהנדס הועדה המקומית לתכנון ולבניה, תשריט בשלושה עותקים ובו פרטים שדרש המהנדס (התשריט לרוב הינו תשריט פשוט אשר ניתן לערוך גם באופן עצמאי).
לבקשות מסוימות, למשל לבקשה להקמת פרגולה או להתקנת מיתקן הסקה, יש צורך בפרטים נוספים כגון חישובים סטטיים או פרטים על רכיבי המתקנים וכיו"ב. בנוסף הועדה המקומית לתכנון ולבניה רשאית לקבוע תנאים נוספים למתן ההיתר, בכל הנוגע ליציבות הבניין, לעיצובו האדריכלי ולבטיחות הציבור.
יצויין כי לבקשה להיתר לצורך ביצוע עבודות לשיפור הנגישות לבנין ובתוכו, רשאית הועדה המקומית לתכנון ולבניה לדרוש ממגיש הבקשה לערוך את בקשתו בהתאם להוראות תקנות הבניה.
נוהל "זוטי דברים"
ברשויות מקומיות מסויימות קיים נוהל פנימי המגדיר עבודות מסוג העבודות המצומצמות כזוטי דברים שאין מגישים בגינן הליכים פליליים (כגון צוי הריסה וכו'). נוהל כזה הוא מעין הצהרת מדיניות כללית למחלקת התביעה המשפטית של אגף הפיקוח על הבניה ויש לו חריגים ובכל מקרה - כל מקרה נבחן לגופו.
